הצעת חוק: עד שלוש שנות מאסר למי שירעיל חיות בר מוגנות

שבוע לאחר ההרעלה בגליל העליון, שגרמה למותם של חיות בר רבות, חלקן נדירות ובסכנת הכחדה, הגישו אתמול (רביעי) קבוצת חברי כנסת, בראשות ח"כ מוסי רז, תיקון לחוק הגנת חיית הבר, האוסר על פיזור רעל וחומרי הדברה, במקומות שעלולים לסכן את חיות הבר, נותן כלים משמעותיים לאכיפה ומחמיר מאוד את הענישה על המרעילים – עד 3 שנות מאסר על הרעלה (במקום שנה, כפי שזה היום) וקנס של עד מיליון שקל (במקום 250 אלף, כיום) – כך שהמצב העכשווי, בו כמעט ואי אפשר לתבוע ולהעניש מרעילים, ייפסק.

"הגיע הזמן לעצור את התופעה הבזויה של הרעלת חיות בר. על הפושעים צריך להטיל עונשים כבדים, הם יישאו באחריות על מאות חיות בר שאיבדו את חייהם ועל זנים שעלולים להיעלם מהארץ", מסביר מוביל ההצעה, ח"כ מוסי רז

את התיקון להצעת החוק, שגובשה ונכתבה ביחד עם אנשי החברה להגנת הטבע, הגישו חברי הכנסת מוסי רז, עידית סילמן, אלון טל, שרן מרים השכל, יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן וגילה גמליאל.

ב-26.7.2021, איתרו פקחי רשות הטבע והגנים, כ – 20 פגרי חיות בר שהורעלו, בהם תנים, שועל, וקיפוד. בנוסף, קיים חשד שעוף דורס נדיר ובסכנת הכחדה, מסוג עיטם לבן זנב, הורעל למוות אף הוא. בחודשים האחרונים, התגלו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים, עשרות פגרים של חיות בר, שהורעלו למוות, וכן מאות פיתיונות מורעלים, שפוזרו בשטחים טבעיים והיו עלולים לגרום למותם של חיות בר רבות נוספות.

הצעת חוק: עד שלוש שנות מאסר למי שירעיל חיות בר מוגנות

התיקון לחוק, מציע, בין היתר: 1. איסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה, בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר; 2. העברת נטל הראיה, על מחזיק במקרקעין שנמצאו בחזקתו רעל או חומר הדברה, כלומר – אם נמצאו רעל, או חומרי הדברה מפוזרים, במקרקעין של אדם, יראו את אותו אדם, כמי שביצע בפועל את הפיזור, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן; 3. חיפוש ללא צו – מרגע גילוי מקרה הרעלה, נדרשת פעולה מיידית של איתור המרעילים והרעל. לצורך כך, מוצע לאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על חוק זה, לערוך חיפוש ללא צו על אדם, כליו, וכל מקום אחר, הנדרש לצורך איתור הרעל; 4. החמרת הענישה – מוצע להחמיר את הענישה אשר תוטל על מי שיעבור על הוראות החוק, כך שניתן יהיה להטיל על מי שהפר את הוראות החוק עונש מאסר של שלוש שנים וקנס של פי 4 מאשר היום, כלומר עד מיליון שקל. הצורך בהחמרת הענישה, נובע מהתפשטות התופעה של הרעלות בלתי חוקיות, חומרתן והשפעתן הקשה על הטבע הישראלי כולו, ועל הנשרים ועופות דורסים נוספים, המצויים בסכנת הכחדה בפרט.

"אירועי הרעלה בזדון, הם האיום הגדול והמכריע ביותר על קיומם של הנשרים בארצנו", מסבירים בחברה להגנת הטבע. "מתוך 213 נשרים, שנפגעו בין השנים 2001 – 2015, כ – 40% (82) נפגעו בוודאות מהרעלה, ולכך יש להוסיף את 74 מקרי המוות מסיבה לא ידועה, שלגביהם ההערכה היא שנגרמו מהרעלה. כך שניתן לומר, שהרעלה היא סיבת המוות של בין 40% ל-70% מהנשרים בישראל.
"הנשר המקראי, מעבר לחשיבותו ההיסטורית והלאומית, הוא חיית בר בסכנת הכחדה, שרשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים וכספים רבים מאוד, בהשבתו לנופי הארץ. אירועי הרעלה בזדון, הם האיום הגדול והמכריע ביותר על קיומם של הנשרים בארצנו. החקיקה הקיימת אינה נותנת מענה אפקטיבי לאיום זה, ונדרשים אמצעי אכיפה נוספים, שיסייעו לרשות הטבע והגנים, בעבודתה החשובה לשמירה על הנשרים, וחיות הבר כולן, בישראל", אומרים בחברה להגנת הטבע.

Print Friendly, PDF & Email

רק מה שמעניין וחשוב לדעת! הצטרפו לוואטסאפ העדכונים של ניוזרום - בלי חפירות, רק דיווחים:

נגישות
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן