בג"ץ קבע: הנחיית שר הביטחון שלא לחסן אסירים לקורונה – ניתנה בחוסר סמכות

בפסק הדין נאמר כי מאחר שמבצע חיסון האסירים בשב"ס כבר הסתיים, הרי שהעתירות מיצו את עצמן ולכן הוחלט על מחיקתן

אמיר אוחנה. צילום מסך: ערוץ הכנסת

 

בג"ץ קבע היום פה-אחד כי הנחיית השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, להימנע מחיסון אסירים נגד נגיף הקורונה עד לקבלת אישורו ובהתאם להתקדמות החיסונים בציבור הכללי, ניתנה בחוסר סמכות. עוד נקבע, כי לא היה מקום לייצוג נפרד של השר בבג"ץ בעניין זה. בפסק הדין נאמר כי מאחר שמבצע חיסון האסירים בשב"ס כבר הסתיים, הרי שהעתירות מיצו את עצמן ולכן הוחלט על מחיקתן.

השופט נעם סולברג ציין, כי אחריותנו-שלנו כשופטים, אינה מתמצית בשליחת אנשים אל מאחורי סורג ובריח; עלינו לעמוד על משמר זכויותיהם. מוּשׂכּל ראשון הוא, שככל אדם אחר, זכאי גם אסיר להתחסן, והזכיר את דרשת חז"ל לפיה יש לנהוג בכבוד אפילו עם הרשע שנידון למוות. "נמצאנו למדים מן המשפט העברי, מן המוסר הטבעי ומן החוק הישראלי (כמפורט בתגובת ב"כ המדינה), כי מניעת חיסון איננה מדרכי-הענישה; וכי אין להבחין בין מי שהוּשׂם מאחורי סורג ובריח, מי שניטלה חירותו מחמת מעשיו הרעים, לבין בני-חורין ישרי-דרך שמחוץ לחומות הכלא; הכל זכאים בשווה לחיסון קורונה (על-פי התיעדוף המקצועי שנקבע במשרד הבריאות)".

הוא הוסיף, כי במקרה זה הנחיית השר לביטחון הפנים לשב"ס ניתנה ללא סמכות חוקית, שכן הסמכות נתונה לשר הבריאות ולא לשר לביטחון הפנים, ולכן גם לא היה מקום לייצוג משפטי נפרד לשר.

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה, כי לא רק שאלת הייצוג הנפרד התעוררה כאן, אלא משמעותה ומעמדה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה. "יש לחזור למושכלות ראשונים: היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המינהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת. הדברים יפים במיוחד למקרה דנן, שבו הסוגיה שעמדה על הפרק אכן הייתה פשוטה וברורה. סמכויות ההחלטה המקצועיות בנושא בריאותם של אסירים אינן עניין של 'מדיניות' בתחום ביטחון הפנים".

Print Friendly, PDF & Email

רק מה שמעניין וחשוב לדעת! הצטרפו לוואטסאפ העדכונים של ניוזרום - בלי חפירות, רק דיווחים:

נגישות
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן